בית » ארץ ישראל שלנו » נציגינו בכנסת

אורי אריאל

אורי אריאל נולד בג' בטבת תשי"ג בעפולה, לאביו יצחק ממייסדי טירת צבי, ולאמו נעמי, ניצולת שואה שהצטרפה לקיבוץ. הוא למד בבי"ס האזורי הקיבוצי בשדה אליהו, והתגייס לסיירת שריון בשנת תשל"א (71').

כעבור שנתיים, נלחם בחזית המצרית בצפון סיני, במלחמת יום הכיפורים. במהלך שירותו הצבאי הכיר את רעייתו חגית, בת קיבוץ מעגן מיכאל ("התאהבתי בטוב הלב שלה"), ובעקבות הקשר היא חזרה בתשובה.

מיד אחרי הצבא, כשהשתחרר בשנת תשל"ה (75') בדרגת סרן כמ"פ בחרמש, הצטרף אריאל לגרעין מישור אדומים ובמשך כשנה וחצי התגורר בגפו כשהוא הדייר היחיד בהתנחלות החדשה.

בתשל"ז נישא לחגית, הם עברו לישוב החדש שהקימו כפר אדומים והוא החל לעבוד ב'אמנה' תנועת ההתיישבות של גוש אמונים. הוא החל כמדריך, רכז אזור והגיע עד לפסגה כמזכ"ל. משנת תשמ"ט (89') ועד תשנ"ט (99') שימש כמזכ"ל מועצת יש"ע, בימים של תנופת התיישבות ובינוי וגם יבוש וגזירות ממשלתיות קשות מנשוא.

הוא שימש במשך כשנה ראש המחלקה להתיישבות במשרד הביטחון, ואחר כך מונה לראש המועצה הממונה הראשון של בית אל. בתפקיד זה שימש כשלוש שנים, ולאחר הירצחו של רחבעם זאבי (גנדי) בידי מחבלים, בתשרי תשס"ב, נכנס במקומו לכנסת. מאז הוא משרת בכנסת ומילא שורה של תפקידים כבועדת החוץ והביטחון, ועדת הפנים, הועדה לביקורת המדינה, ועדת החינוך, וכיו"ר ועדת תקציב הביטחון. הוא פעיל למען פולארד, בלובי החקלאי, למען הסיבוב החודשי שערי הר הבית, בפעילות רבה למען ישובי יש"ע והחינוך הדתי לסוגיו, והצליח לגייס את רוב המפלגות בכנסת לתמיכה בחוק קק"ל שיזם, שישמור את אדמות הלאום בידי יהודים בלבד.

אריאל צוין כאחד מחברי הכנסת החרוצים במושב הכנסת בחצי הראשון של שנת 2003, והיה אחד מבין שמונה חברי כנסת שהשתפו בכל הישיבות וההצבעות.

למרות עברו רב השנים בממסד המתנחלי הוא נחשב מהקיצונים יחסית, תמך בפריצה מכפר מימון ומסייע לעליות היזומות לחומש, ונחשב מקורב לועד רבני יש"ע. למרות זאת ובגלל אופיו הנוח, הוא ביחסים קרובים עם רבים ממנהיגי הציבור הדתי-לאומי.

כמו רוב הציונות הדתית, אריאל היה בין המתנגדים הבולטים לתוכנית ההתנתקות ועבר להתגורר בכפר דרום לאות מחאה. בהפגנה בכפר מימון הוא תמך בפריצה מכפר מימון, עמדה שלא התקבלה בסופו של דבר.

אריאל גם ייסד את החזית הכתומה - פורום של חברי כנסת ואנשי ציבור - שעוסק במתן סיוע ומענה למצוקות של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון והוא מכהן כראש השדולה למענם בכנסת. אריאל הגיש מספר הצעות חוק והחלטות כנסת שמטרתן לשפר את הטיפול במפונים, ומתווך בין המפונים לוועדות השונות של הכנסת ומשרדי הממשלה.

אריאל מזכיר רבות את יונתן פולארד במאמריו והוא יושב ראש השדולה בכנסת למען פולארד.

אריאל תומך בהמשך ואף הגברת קצב העלאת קהילת בית אברהם לישראל‏‏ ופעיל בסיוע ליהודי אתיופיה. הוא היה היוזם של חוק חג הסיגד שעבר בכנסת בשנת תשס"ח.

מלבד פעילות במישור המדיני, פעל אריאל וחוקק חוקים בתחום החינוך, צרכנות, חברה ואיכות הסביבה. בין השאר העביר חוק האוסר על פיטורי אישה שחזרה ממקלט לנשים מוכות, והכרה בהוצאות מעון, כהוצאות מוכרות לצורכי מס.

אריאל תומך בהחמרת הענישה לשם הרתעה. בין השאר, הציע להחמיר את הענישה על עבירות של עיסוק לא בטיחותי בחומרים מסוכנים, תמך בהחמרת הענישה על גניבת תשתיות, הגיש הצעת חוק להחמרת הענישה כלפי שוטרים אלימים ‏‏[6] וביקש לאפשר למנהלי בתי ספר לבצע חיפוש בתיקי התלמידים. מנגד, אריאל יזם מתן חנינה נרחבת לכבוד חגיגות 60 שנה למדינת ישראל, לעבריינים קלים שמעדו באופן חד פעמי.
קישורים חיצוניים